מאיר אריאל ז"ל היה אחד מהיוצרים החשובים והאהובים במוזיקה הישראלית. הוא נולד ב-2 במרץ 1942 בקיבוץ משמרות וגדל על ערכי ארץ ישראל, חקלאות, מוזיקה ויצירה שהיו חלק בלתי נפרד מחייו בקיבוץ. מאיר התחנך במסגרות החינוך הקיבוציות והחל לגלות את אהבתו למוזיקה וכתיבה כבר בילדותו.

מאיר היה בן למשפחת אריאל, בן שלישי לאלכסנדר וגודה ז"ל שהיו ממקימי קיבוץ משמרות. כבן זקונים הוא היה הנסיך וילד אהוב על כל סובביו. הוא התעניין במוזיקה ואומנות, היה גם כותב, מנגן ומצייר, תחומים שהפכו לחלק משמעותי מאומנותו בעתיד.

הצעדים הראשונים בקריירה המוזיקלית של מאיר היו כחבר בלהקת 'המשמרון' שהוקם בקיבוץ לצד חברו שלום חנוך ועוד. הלהקה שימשה לערבי תרבות וחתונות. שם גם נולד השיר 'אגדת דשא' שהפך ללהיט לאחר שאריק איינשטיין ביצע אותו. בהמשך נתן לחברו שלום חנוך את השירים 'הולך בטל ו 'סוף עונת התפוזים' עבור להקת תמוז המיתולוגית. בסוף שנות ה-80 החל להוציא ולהלחין שירים ואלבומים שלא היו מובנים בתחילה. רק בהמשך הפכו לפופולריים בזכות היכולת שלו לכתוב מילים משמעותיות ומלודיות בלתי נשכחות.

בשנות ה-80 וה-90, מאיר אריאל הפך לאחד מהזמרים והיוצרים המובילים בישראל. האלבומים והשירים שלו, הפכו לקלאסיקות ישראליות אשר מושמעות עד היום. שיריו נגעו בלבבות רבים בזכות הפשטות המשלבת תחכום ושפה עשירה. שפה שהפכה להיות הייחודית שלו. לאחר המעבר לעיר תל אביב בשנת 1986, החלה תקופת הזהב שלו והוא הוציא כשישה אלבומים, ספר שירים, סרט והופעה חיה, כמו כן כתב את מיטב השירים לאמנים מכל הקשת הישראלית. ('שלל שרב' לגידי גוב, 'ערב כחול עמוק' לריטה, 'מתחת לשמים' לדויד ברוזה ועוד רבים).

מאיר היה נשוי לתרצה ולהם שלושה ילדים. מעבר למוזיקה, הוא היה גם מאייר ומשרבט בחן ואדם עם אהבה עמוקה לטבע ולחיים הפשוטים בקיבוץ. השקט הנפשי שלו עם קסם השפה גרמו לכל מי שפגש בו, לאהוב אותו כמעט מיד. החוויות הפשוטות של הקיבוץ והחיים שהתגלו לו בעיר היוו השראה גדולה ביצירתו.

מאיר אריאל הותיר אחריו מורשת עשירה ועמוקה במוזיקה הישראלית. שיריו ממשיכים להוות השראה לדורות חדשים של מוזיקאים ומעריצים. לאחר מותו ב-18 ביולי 1999, משפחתו פועלת לשימור המורשת עם הוצאת ספרים משיריו וכתביו, התקיימו הופעות מחווה רבות לזכרו והקהל הישראלי ממשיך להוקיר את פועלו המוזיקלי.